נוסע לבד, השעה 04:30 ואני עוד לא ממש ער.
חשוך קר ולח בחוץ. מתקרב לאט לנקודה
בה צריך לרדת מהכביש, נדרך , שלא אפספס.
מזהה מרחוק נצנוץ של פנסי ראש ונרגע, הגעתי.
מצטרף לחבורה שכבר בשטח, יחד פורשים רשתות,
מארגנים את שולחן הטיבוע ויש כבר מי שמכין קפה.
עוד יום טיבוע עומד להתחיל.
אחת לחצי שעה סיבוב. אוספים את הציפורים שנלכדו.
כל אחת מקבלת טבעת אלומיניום קלה שעליה מוטבע
מספר ייחודי והמילים "אוניברסיטת תל אביב", הציפור
נמדדת, נשקלת, נקבע מינה וגילה והכל מתועד למשעי.
עכשיו משלחים אותה לחופשי בתקווה ששוב ניפגש.
 |
| בתמונה כחול חזה שקיבל טבעת, רגע לפני ששוחרר. |
כי הרי ציפורים רבות נוהגות לשוב מידי שנה
לאותו המקום בדיוק. במקרה היותר טוב נקבל הודעה
ממטבע בארץ רחוקה שלכד אותה, הוא יספר לנו היכן ובאילו
נסיבות לכד אותה ומה מצבה ואנחנו בתמורה נספר לו
היכן טובעה ובאילו נסיבות (ציפור שנלכדה, גוזל בקן וכו).
גם לנו יוצא מפעם לפעם ללכוד ציפור שנושאת טבעת
שמקורה במקום אחר, מדווחים על הלכידה
ומקבלים בתמורה את כל המידע אודותיה מהצד השני.
למה צריך לטבע ציפורים?
טיבוע מאפשר לנו לעקוב אחרי אוכלוסיות הציפורים
שנמצאות או חולפות באזורינו, ללמוד את מסלולי הנדידה,
לעקוב אחרי מצב בריאותן, להכיר מינים חדשים
ועוד. על חשיבות המחקר ארחיב בפוסט מיוחד בעתיד.
קצת על איך שהכול התחיל:
איפשהו לקראת סוף המאה השמונה עשרה,
בדנמרק, מורה בשם "הנס קריסטיאן קורנליוס
מורטנסן" לא היה שותף לדעה שרווחה אז בכפרו
כי בחורף הופכים הזרזירים שנעלמו לעורבים
ועם בוא האביב הם שבים להיות זרזירים ובכדי
להוכיח שזה לא המצב, לכד באביב מספר זרזירים,
הצמיד לרגלם טבעת מתכת ושיחרר אותם.
כצפוי, בחורף לא נצפו בכפר עורבים מטובעים
כלל ועם בוא האביב חזרו הזרזירים וטבעת לרגלם.
כך הפריך מורטנסן את טענת בני כפרו ויישם בפעם
הראשונה "טיבוע ציפורים", כלי מחקרי ששימש ומשמש
עד היום במחקרים *אורניתולוגים רבים.
טיבוע מאפשר לנו לעקוב אחרי אוכלוסיות הציפורים
שנמצאות או חולפות באזורינו, ללמוד את מסלולי הנדידה,
לעקוב אחרי מצב בריאותן, להכיר מינים חדשים
ועוד. על חשיבות המחקר ארחיב בפוסט מיוחד בעתיד.
קצת על איך שהכול התחיל:
איפשהו לקראת סוף המאה השמונה עשרה,
בדנמרק, מורה בשם "הנס קריסטיאן קורנליוס
מורטנסן" לא היה שותף לדעה שרווחה אז בכפרו
כי בחורף הופכים הזרזירים שנעלמו לעורבים
ועם בוא האביב הם שבים להיות זרזירים ובכדי
להוכיח שזה לא המצב, לכד באביב מספר זרזירים,
הצמיד לרגלם טבעת מתכת ושיחרר אותם.
כצפוי, בחורף לא נצפו בכפר עורבים מטובעים
כלל ועם בוא האביב חזרו הזרזירים וטבעת לרגלם.
כך הפריך מורטנסן את טענת בני כפרו ויישם בפעם
הראשונה "טיבוע ציפורים", כלי מחקרי ששימש ומשמש
עד היום במחקרים *אורניתולוגים רבים.
 |
| אנחנו מוצאים גם סימנים מוקדמים יותר כמו הציור השבדי הזה משנת 1555 שמראה משייה של סנוניות מתוך הנהר, בימים ההם האמינו כי בחורף הסנוניות נכנסות אל הנהר (שקופא) לסוג של "שנת חורף" והן מתעוררות עם בוא האביב. את האמונה הזאת (כך אומרים) הפריך כומר שבדי שלכד סנוניות, קשר לרגלן סרט צבוע אדום בצבע שנמס במים, מכיוון שבאביב הופיעו הסנוניות והסרטים האדומים על רגליהן, היתה זו הוכחה שלא בילו את החורף בתוך האגם. יש מי שמיחס לארוע זה את ראשית הטיבוע. |
נחזור אל נקודת הטיבוע שלנו, הזמן רץ, השעה כבר עשר
ומתחיל להיות חם. מחליטים לקפל רשתות. בסך הכל טובעו
היום כמה עשרות ציפורים ממינים שונים. סטנדרטי ללא ארועים
מרגשים. נו טוב אולי בפעם הבאה.
* אורניתולוגיה - תחום ב
ומתחיל להיות חם. מחליטים לקפל רשתות. בסך הכל טובעו
היום כמה עשרות ציפורים ממינים שונים. סטנדרטי ללא ארועים
מרגשים. נו טוב אולי בפעם הבאה.
* אורניתולוגיה - תחום ב
היה ממש כיף
השבמחק