פלא מעופף

 

בכל פברואר, בהתקרב האביב מגיעה לארץ ציפור אחת מיוחדת.
קוראים לה *סיס חומות. השם המדעי שהוצמד לה(Apus  Apus)
פרושו – "חסר רגלים". זה לא שבאמת אין לה רגלים רק שהן לא
מותאמות לכלום, כמעט.

זה לא ממש מפריע לסיס כי את רוב חייו הוא מבלה באוויר.
הוא צד, שותה, מתנקה, מסרק את נוצותיו, וישן (כן, ישן) באוויר.
למעשה אם ינחת על הקרקע יש מצב שלא יוכל להמריא ובכך ייגזר דינו למות.

 



בתמונה סיס חומות מעל השדות של תלמי יפה -אפריל 2020

 

 

בימים אלה של תחילת אביב הסיסים שאוהבים לקנן בערים
ממלאים את האוויר בצווחות עליזות וחוגגים במופעי אירובטיקה מרשימים.
הם מבלים בלהקות המונות כמה עשרות פרטים, חגים באוויר
תוך הפגנת כושר תמרון בלתי רגיל, כזה שלא היה מבייש את טובי
הצוותים האווירובטיים.

בכדי להתרבות צריך לקנן, האם גם את זה הם עושים באוויר?
נוו, לא צריך להגזים. אחת לשנה למשך תקופת הקינון כל זוג סיסים
מאתר חלל מתאים לקינון, בנקודה גבוהה שמתחתיה אזור נקי ממכשולים
שאליו יוכל הסיס להפיל את עצמו כדי לצבור מהירות שתאפשר לו
לפרוש כנפים ולעוף.
כדי להיכנס אל חלל הקן הסיס יאחז בציפורניו בבליטה בקיר ויזחל אל
תוך הקן ובמידה ומבנה הקן לא יאפשר זאת הוא "יעוף" אל תוך הקן.
ומאיפה לוקחים הסיסים חומרי ריפוד לקן? גם זה נעשה תוך כדי מעוף.
נוצות, שערות של בעלי חיים ועשבים יבשים  מודבקים ברוק והופכים לקן
יציב וחזק.
ממש בימים אלה מטילות נקבות הסיס 2 ביצים, שני בני הזוג משתתפים
בדגירה שנמשכת כ-18 ימים. הגוזלים יעזבו את הקן כשיגיעו לגיל 5 שבועות
כשהם עצמאיים לגמרי ומאותו רגע יבלו באוויר כשלוש שנים (עד שיגיעו 
לבגרות מינית), אז כמו הוריהם יבחרו אתר קינון וינחתו בו.

זוג סיסים הוא מונוגמי והקשר ביניהם הוא לכל החיים.

כל החיים ? הם חיים בממוצע 7 שנים.

* בישראל שלושה מיני סיס נוספים:
   1. סיס חוורוור, מקנן בעיקר בדרום הארץ ובמזרחה.
   2. סיס הרים, בישראל מקנן ברוב האזורים ההרריים.
   3. סיס הגליל, מצוי בעיקר בצפון הארץ ובמזרחה.